טיפול דיאדי - (טיפול הורה - ילד)
הטיפול משלב שיחות עם כלי הבעה ומשחק משותף, מטרתו הינה עזרה להורה בהרחבת יכולתו להפוך לסוכן שינוי התפתחותי אפקטיבי, תוך הגברת יכולתו לחוש הנאה וקומפטנטיות אמיתית בתוך הקשר עם ילדו, תחושות של הדדיות, תוך הבנה של מה מקדם קירבה וקבלה הדדית, ומה גורר ריחוק, או לחליפין תלות יתירה, כאשר זו כבר לא נדרשת בשל צורך התפתחותי. אמיתי. של ילדו.
תחילה נעשית התבוננות משותפת במה הופך את ההורה לסוכן שינוי מועיל, ואלה גורמים בתוך האינטראקציה עלולים לעכב ספונטניות, יצירתיות, נכונות להתנסות ותפקוד בכלל. התבוננות זו מאפשרת רכישת כלים מועילים להרחבת התמודדות מועילה עם אתגרים התפתחותיים ושיפור כישורים וקשרים בין אישיים, בהווה ובעתיד.
הטיפול הדיאדי מותאם למגוון רחב של הורים וילדים, החל מעבודה עם דיאדות בהן הילדים סובלים מקשיים רגשיים (חרדות, נטייה להימנעות, תנודות במצבי רוח, קשיי התנהגות וכו'), וכלה בעבודה עם דיאדות בהן הילד סובל מעיכוב התפתחותי כלשהו (מוטוריקה, שפה), מלקויות למידה שונות, קשיי וויסות, קשיי התארגנות וקשב.
אנו רואים חשיבות מרכזית לאופן העבודה הדיאדי, כאשר אנו פוגשים דיאדות בהן נדרשת עבודה ממושכת עם בן משפחה הסובל מהפרעות מורכבות בהתפתחות האישיות, בקשרים בין אישיים ובתקשורת - ליקויי למידה מורכבים, בעיות חמורות בויסות עצמי , אוטיזם בכל גווניו ובכל רמות התפקוד - (.P.D.D, אספרגר, .M.C.D.D. ,S.P.D. ,N.V.L.D).
הנחות היסוד שעמדו מאחורי מפתחי הטיפול הדיאדי: טיפול זה נובע מתוך ההכרה רבת השנים במרכזיות של יחסי הורה- ילד, לצורך קידום התפתחות תקינה של היחיד והוריו, גם יחד. איכות הקשר תשפיעה על מידת האושר, תחושת הביטחון וחוויות השייכות שיחוו, הן של הילד והן של הוריו, לאורך כל התפתחותם המשותפת.
הורים רבים שואפים להיות שונים מהוריהם שלהם, אך חשים תדיר כבולים ולכודים בתוך דפוסים מוכרים (עד כאב...) ולעיתים אף רב דוריים (כאלה שעוברים באורח לא מודע מדור לדור של הורים). כבלים שכאלה הופכים את חוויית ההורות ללא ספונטאנית, ומחבלים ביכולתם של ההורים לחוש כי הם מצליחים להכיל תחושות של מצוקה של ילדם, תוך חוויה של יצירתיות וקומפטנטיות.
במהלך הטיפול ההורים והמטפל לומדים לזהות מקרוב ב"כאן ועכשיו" את מערכות ההעברה הבין דורית, לוותר על הרגלים ועמדות לא מועילות ואף מכאיבות ולא מקדמות, ולהחליפן בדפוסי התנהלות הדדית מיטיבים, יצירתיים ומקדמים, חוויות של התפתחות גמישה, (לעיתים תוך תהליך קבלה של מה שלא מתאפשר בשל קשייו של כל יחיד).
ההורים לומדים להכיר בכוחם, בהיותם סוכני שינוי ועיצוב מרכזיים, בודקים ומכירים מחדש, משקמים את יכולתם להפוך "ברי סמכה אמיתיים" - לומדים כי "סמכות הורית" נובעת מחוויה פנימית של סמכות אמיתית – גם אל מול התנהגויות מאתגרות של ילדיהם. זהו טיפול שבו הן ההורה והן המטפל לומדים להיות פעילים באורח מותאם לצרכיהם ההתפתחותיים והרגשיים הייחודיים של הילד וההורה כאחד. כך הם חווים את עצמם מחדש במיטיבים ומגדלים, תוך שהות יצירתית ובונה של דפוסי התנהלות, תקשורת והתקשרות מועילים יותר.
הנחת היסוד כאן היא כי לטיפול דיאדי יש ערך עצום לפתח דפוסי התנהלות מוכללים ועמידים – כאלה שיוכללו אל מחוץ לחדר הטיפול, שכן ההורה ממשיך להיות הסוכן ההתפתחותי שנוכח ברמה כזו או אחרת בכל שלבי התפתחותו של ילדו. כך הוא יכול להמשיך לתמוך בשינוי וגדילה של תפקודים ואופני התקשרות מועילים לעתידו של ילדם - גם בבגרותו, בקשרים עתידיים ובמקומות אחרים בו נדרשים כל בני המשפחה לתפקד בגמישות, יצירתיות שלוקחות בחשבון את השתנות האתגרים ההתפתחותיים של ילדיהם.
מערך הטיפול: מדי שבוע נפגשת לסירוגין דיאדת אב/ילד או אם/ילד, עם המטפל/ת. במקביל מתקיימים מפגשים של המטפל עם שני ההורים, על פי צורך – כפי שמוגדר הדדית בינם.
בשלבי הטיפול הראשונים ההורים מוזמנים לעמדה יותר מתבוננת שלהם ושל המטפל, וכך מתאפשרת חקירה משותפת של דפוסי ההתנהלות המועילים והמאפשרים, לעומת דפוסים פחות מקדמים. עם הזמן ישנה בדיקה אקטיבית של כלים והתפתחות לאור הקשיים שנצפו. כל זאת מועצם בשל חווית "כאן ועכשיו" פרואקטיבית ויצירתית.
